הקוויאר הנו מאכל שמבוסס על ביצי דגים מומלחות, כאשר הוא יכול להגיע ממגוון דגים. עוד בימי הביניים נהגו לאכול קוויאר, אך עם השנים מעמדו של המאכל השתדרג וכיום הוא נחשב ל"זהב שחור", ולו בשל גובה המחיר.
קוויאר בתרבויות השונות
למרות שהקוויאר מסמל סטטוס יוקרתי, בתרבות המערבית ניתן למצוא שנעשה בו שימוש רב במסיבות וחתונות. במזרח מייחסים לו סגולות רפואיות (כאלו שמזינות חיוניות וכח) ואילו בארצות הברית מקדישים לו יום – ב18 ביולי מתקיים "יום הקוויאר".
צורת הגשה
הקוויאר יכול להשתלב כמתאבן או רק כקישוט מנה, כאשר המאכל שהכי מזוהה עמו הנו הבליני (בלינצ'ס). כמו כן, מביני דבר מקפידים שלא לאכול אותו בכלי כסף (או פלדה), וזאת כי טעמי המתכת עלולים לפגוע באיכות הטעם.
סוגי קוויאר
יש מגוון סוגי קוויאר. להלן הסוגים הנפוצים:
- קוויאר סברוגה – ניחן בביצים יחסית קטנות, בצבע אפרפר ובטעם מאופק – לא נחשב כשאר הסוגים.
- קוויאר אוסטרה – גודל ביצים בינוני, אינו מהסוגים היותר טעימים.
- קוויאר אלמאס – סוג זה מופק מדגים בני יותר מ100 שנה ועל כן קוויאר אלמאס נחשב נדיר ומאוד יוקרתי. ידוע בכינויו "אלמאס" (יהלום).
- קוויאר בלוגה – מדובר בקוויאר משובח ביותר. ביצים אלו נחשבות גדולות וצבען נע בין אפור בהיר לשחור, בהתאם לגיל הדג.
- קוויאר אדום – סוג זה מיוצר מהכלאה של מינים. אלו שמופקים מסלמון ומטרוטה מגיעים בגוונים כתומים ואדומים.